פסק-דין בתיק תא"מ 7090-09-09

רקע

1.      לפניי מונחת תביעה כספית ע"ס 10,440 ש"ח שעניינה השבת שכ"ט שנגבה, לפי הנטען, ביתר ע"י הנתבע, עו"ד במקצועו, בגין שירותי עריכת דין שקיבלה התובעת בשנת 2003 לצורך ניהול תביעה שעניינה ירושה וצווי קיום צוואה.

עיקר טענות התובעת

2.      לפי הנטען בתביעה, ביום 29.09.03 פנתה התובעת, באמצעות בעלה, מר ביתל אשמוז (להלן: "אשמוז"), אל הנתבע, עו"ד עאמר עזאיזה (להלן: "הנתבע"), על מנת שזה האחרון יוציא עבורה צווי ירושה בנוגע לעיזבונות סבה, סבתה ואמה המנוחים. בעבור הטיפול בעניין צו הירושה וההוצאות הנלוות לכך, גבה הנתבע מהתובעת שכר טרחה בסך כולל של 10,440 ש"ח.

3.      התובעת טוענת, כי הנתבע לא סיפק לה את השירות המשפטי לו הוא התחייב. לכן, פנה אשמוז אל הנתבע בדרישה, כי ישיב לו את שכ"ט ששולם, במלואו. נטען, כי הנתבע הביע הסכמה להשבה, חלקית, ובתנאי שגם שותפתו למשרד דאז, עו"ד רים עזאיזה (להלן: "הצד השלישי"), תשתתף עמו בתשלום מחצית מסכום ההשבה. בהקשר זה, טוענת התובעת כי הזמנת שירות עריכת הדין והתשלום עבורו לנתבע, נעשה מבלי שידעה אודות קיומה של שותפות בין האחרון לבין הצד השלישי. 

4.      בסיכומיה, חזרה בה התובעת מהדרישה להשבה מלאה וטענה, כי הטיפול המשפטי שהזמינה מהנתבע בוצע בחלקו בלבד, ולכן אינו תואם את שכ"ט שגבה הנתבע הימנה בסך של 10,440 ש"ח. נטען כי, למעט הוצאות בסך של 500 ש"ח עבור אגרת רשם הירושה והוצאה נוספת בסך 45 ש"ח למשרד הפנים, לא נשא הנתבע בכל הוצאה כספית נוספת. הנתבע אף כשל בלסתור את הטענה כי מלוא החומר המשפטי הרלוונטי, ובכלל זה נסח טאבו משנת 2002, סופק לנתבע ע"י אשמוז.

5.      התובעת טוענת כי הוכח, בהסתמך דווקא על עדותו של הנתבע, שהעבודה היחידה שביצע האחרון עבורה הייתה הגשת בקשה לרשם הירושות והכנת שני תצהירים בלבד. לשיטתה, שכ"ט הראוי עבור עבודה זו שסיפק הנתבע בפועל מסתכם בסך של 3,500 ש"ח, מעבר להוצאות ששילם הנתבע בפועל. משכך, זכאית התובעת, לפי הנטען, להחזר כספי מינימאלי בסך של 5,500 ש"ח.  

6.      התובעת שוללת מכל וכל, את טענת הנתבע בדבר הענקת שירותים משפטיים נוספים, מלבד הטיפול בהוצאת צו הירושה. לטענתה, לא הציג הנתבע ראיות המוכיחות טיפול נוסף. עוד מפנה התובעת לאמור בחשבונית שהוציא הנתבע בגין שכר הטרחה ששולם ואשר על גביה מצוין כי הכסף משולם בגין  "טיפול בהוצאת צו ירושה".   

7.      התובעת טוענת, כי הנתבע מודה בפה מלא כי היא זכאית להחזר חלק משכ"ט ששולם לו, אך מתנה זאת בהשתתפות הצד השלישי בתשלום, לאור יחסי השותפות ששררו ביניהם בתקופה הרלוונטית למתן השירות ואשר מטילה, לשיטת הנתבע, על כתפי הצד השלישי חובת הנשיאה בהחזר הכספי באופן שווה. לטענתה, יש לראות בדבריו אלה של הנתבע הודאה בדבר זכאות התובעת להשבת שכר הטרחה אשר נגבה ממנה ביתר. משכך, עותרת התובעת כי בית המשפט יורה על חיובו של הנתבע ב- 60% מסכום התביעה.

עיקר טענות הנתבע

8.      הנתבע טוען, כי דין התביעה להידחות על הסף, באשר התובעת לא מסרה עדות בעצמה, לא נכחה באף דיון מהדיונים שהתקיימו בתביעה ותצהירה נמשך לבקשת באת-כוחה, תוך הותרת תצהירו ועדותו של בעלה שאינו צד להליך זה. 

9.      הנתבע טוען, כי יש להורות על דחיית התובענה אף לגופה. לטענתו, התובעת אינה זכאית להחזר כלשהוא משכר הטרחה שנגבה ממנה בגין השירות המשפטי שניתן לה על ידי הנתבע. לשיטתו, שכ"ט ששולם לו הולם את העבודה שהשקיע בעניינה של התובעת ואשר כללה, בין היתר, קיום מספר פגישות, הכנה והגשת הבקשה לצו ירושה, נשיאה באגרות למשרד הפנים ועבור הוצאת נסחי רישום, הכנת תצהירים ומכתבים, תרגום ולמידת מסמכים הקשורים למקרקעין.      

10.  הנתבע הבהיר, כי התשלום שקיבל מהתובעת ע"ס 10,440 ש"ח כלל בחובו שכ"ט עו"ד בסך של 8,440 ש"ח, ואילו היתרה בסך 2,000 ש"ח נועדה לכיסוי אגרות צווי ירושה והוצאות למיניהן. עוד טוען הנתבע, כי העניק לתובעת שירותים משפטיים נוספים הנוגעים למקרקעין שבבעלותה ואשר בגינם זכאי הוא לשכ"ט נוסף מהתובעת. הנתבע מפנה לפסיקה ענפה העוסקת באופן קביעתו של שכר טרחת עורך דין וכן לכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי), תשל"ז-1977 והתעריפים שנקבעו בתוספת שם לעניין כל פעולה ופעולה שביצע עבור התובעת.

11.  הנתבע היפנה לתמורות שחלו בתביעה דנן מראשיתה ועד למועד הגשת הסכומים מטעם התובעת, באופן המחליש את גרסתה של האחרונה. תחילה נטען בכתב התביעה, כי הנתבע לא ביצע דבר עבור התובעת ולכן נדרשה השבה מלאה של שכר הטרחה. ברם, בסיכומיה טוענת התובעת כי השירות שהוזמן מהנתבע ניתן, בחלקו, ולכן עותרת היא להשבה חלקית בלבד. עוד טוען הנתבע, כי דווקא בעדותו של אשמוז יש אישור לגרסת הנתבע אודות העמל שהושקע ע"י האחרון בטיפול בענייני צווי הירושה של התובעת. הראיה לכך - הקטנת סכום ההשבה הנתבע במסגרת סיכומי התובעת.  

12.  הנתבע טוען, כי הסיבה בשלה לא הושלם הטיפול בעניינה של התובעת ולא הוצאו בגינה צווי ירושה אינה קשורה בנתבע ונעוצה בדרישתו של האפוטרופוס הכללי להגיש בקשה נוספת ונפרדת לשם הוכחת מוות/הצהרת מוות לגבי אחת היורשות שנפטרה לפני קום המדינה, כאשר בקשה זו לא הייתה חלק מן הסיכום הראשוני שנערך בין אשמוז לבין הנתבע. הבקשה הוכנה ע"י הנתבע לאחר שכל ניסיונותיו להשיג אסמכתאות אחרות להוכחת המוות, כשלו. הנתבע עדכן את אשמוז לעניין דרישת האפוטרופוס הכללי והצורך בהבאת שני מצהירים שיצהירו אודות מועד ונסיבות הפטירה של המנוחה. הנתבע הכין את שני התצהירים, אולם המצהירים לא התייצבו במשרדו על מנת לחתום עליהם. לאור זאת, הוקפא הטיפול בעניינה של התובעת, עד שלבסוף החליט האפוטרופוס הכללי למחוק את הבקשה לצו ירושה מחוסר מעש.

13.  בהתייחס לטענת התובעת, לפיה הודה הנתבע בזכותה להשבת מחצית משכר הטרחה ששולם, טוען הנתבע כי בכל פניותיה של התובעת אליו בטרם הגשת התביעה דנן, הוא חזר וציין בפניה כי שכ"ט שגבה היה ראוי ביחס לטיפול שניתן לה על ידו בפועל. עוד הבהיר הנתבע, כי התחייבותו להשבת מחצית משכ"ט הותנתה בזמנו בהשתתפות הצד השלישי בתשלום לאור יחסי השותפות ששררו ביניהם בתקופה הרלוונטית לתביעה זו. 

14.  באשר להודעה לצד שלישי, טוען הנתבע, לחילופין, כי במידה והתביעה כנגדו תתקבל ויושת עליו תשלום כלשהוא לטובת התובעת, הרי שעל הצד השלישי לשפותו בכל סכום שבו יחויב וזאת לנוכח יחסי השותפות שהיו ביניהם במועד מתן השירות מושא התובענה.                            לטענתו, פנייתה של התובעת אל הנתבע הייתה במסגרת השותפות שהייתה בינו לבין הצד השלישי. התובעת ידעה אודות יחסי השותפות שהיו בתקופת ההתקשרות, והראיה לכך שהתובענה המקורית הוגשה כנגד הצד השלישי כנתבעת ישירה בתיק דנן. כן קדמה לתובענה זו תביעה קטנה שהגישה התובעת בביהמ"ש לתביעות קטנות בטבריה גם כנגד הצד השלישי. עניינה המשפטי של התובעת בהוצאת צווי הירושה טופל במסגרת השותפות והצד השלישי אף קיבלה בגינו מחצית משכר הטרחה ששולם ע"י התובעת, במזומן, בהתאם לחלקה עפ"י השותפות. בגין מלוא שכר הטרחה ששולם ע"י התובעת הונפקה חשבונית מס' 176 מיום 29.09.03 ע"ש השותפות.

15.  הנתבע טוען, כי הצד השלישי הודתה, בסופו של יום, בקיומם של יחסי שותפות עם הנתבע, חרף עמדתה הראשונית שנטענה בתחילת ההליך, עת הייתה נתבעת ישירה בתיק דנן ובטרם הוחלט על צירופה כצד שלישי, ולפיה הכחישה קיומם של יחסי שותפות עם הנתבע. בהקשר זה, ביקש הנתבע להיתמך על רישומים שנערכו בכתב ידה של הצד השלישי (צ/1, נ/1, נ/3) ואשר מוכיחים כי האחרונה נטלה חלק פעיל בניהול השותפות.  

16.  הנתבע טוען, כי ניסיון הצד השלישי לטעון לקיומם של יחסי שותפות ביחס לחלק מן התיקים בלבד ולהחריג את התיק הנדון מכלל התיקים המשותפים בשל היותו תיק פרטי של הנתבע, דינו להיכשל. הנתבע מפנה, בהקשר זה, אל רישומי תיקים שערכה הצד השלישי במו ידיה ואשר מגדירים את התיק הנדון כתיק שותפות. עוד טוען הנתבע, כי גרסתה של הצד השלישי ולפיה נעדרה מן המשרד לרגל נישואיה במועד תשלום שכר הטרחה נסתרת לנוכח חתימתה של הצד השלישי על המחאות במועדים החופפים למועד קבלת תשלום שכר הטרחה מהתובעת.